היסטוריה

בית הספר הוקם בשנת 1933, שנה לאחר ייסוד מושב אביחיל, וכלל כיתה אחת עבור בני כל הגילים שמספרם היה מצומצם באותה עת. עם השנים התרחב ונבנו מבנים נוספים; מספר השכבות בבית הספר עמד על שמונה (עד כיתה ח') ובהמשך הופחת לשש בלבד (עד כיתה ו'). במהלך השנים שימש בית הספר את ילדי מושב אביחיל ואת ילדי היישובים הסמוכים, בהם: חבצלת השרון, שושנת העמקים וצוקי ים. כן למדו בו תלמידים מנתניה, רובם ילדים שהתגוררו בסמוך לבית הספר הגובל ברחוב עמק חפר בנתניה. בשנות התשעים קלט בית הספר אוכלוסיית עולים גדולה מאתרי הקרוואנים "חצרות חפר" ו"חצר בארותיים", עד כדי 40% מהתלמידים.

בית ספר ניסויי

בשנת 2005 הוכר בית הספר על ידי אגף הניסויים של משרד החינוך כבית ספר ניסויי שמטרתו הגשמת יעדים אישיים על ידי בחירה עצמית של התלמידים וגמישות מערכתית. גישה זו יושמה בבית הספר החל משנת 2002 תחת הסיסמה "מהגמשה להגשמה". במסגרת זו בית הספר מאפשר גמישות יוצאת מגדר הרגיל, כך שהתלמידים לומדים לבחור מסלול לימודי שיוביל אותם אל היעדים הלימודיים והחברתיים של כל אחד ואחת מהם, על פי משנתו של יאנוש קורצ'אק.

שיתוף התלמידים לא נעשה רק בתחום הלימודי, אלא גם חברתית. התלמידים תורמים מזמנם לרווחת כלל תלמידי בית הספר באמצעות השתתפות בוועדות, כוועדת בירורים, שתפקידה לגשר בין ילדים אשר התקוטטו, ועדות ספורט שמפעילות את הילדים בהפסקות, ועדת אינטרנט שאחראית על עדכוני האתר הבית ספרי, מועצת תלמידים, אחראי מחשבים, פינת חי ועוד.

כיום לומדים בבית הספר הניסויי "אביחיל" כ-320 תלמידים והוא הפך לבית ספר על-אזורי. מנהלת בית הספר כיום היא גילה זילברשטיין-קסטיאל.

בחודש אוקטובר 2008 זכה בית הספר ב"פרס קורצ'אק". בספטמבר 2010 הוכר על ידי משרד החינוך כמרכז הפצה למוסדות חינוך בכל הארץ.

בחצר בית הספר נמצא קברו של יוסף בנימיני, מראשוני אביחיל, שנרצח במקום זה בשנת 1933. ליד הקבר נמצאת אנדרטה מעמוד שיש ועליו מנורה – סמל הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.