מושב אביחיל,
הגדודאים היו חולמים ולוחמים. הם חלמו על מדינה יהודית ולחמו נגד הטורקים לגאולת הארץ. הגדודאים התנדבו באנגליה, ארצות-הברית, ארגנטינה, קנדה ומהארץ. עוד בהיותם במדים חלקם התארגנו בארגון להתיישבות. מיד לאחר השחרור דרשו ממשלת המנדט קרקע. הבריטים ה"טובים" נתנו להם את אדמות תל-ערד במדבר (קו ירקון-נגב עוד לא היה קיים). הם השקיעו את מעט הכסף שהיה להם, בקדוח באר. לאחר שהגיעו לעומק 40 מטר ולא נמצאו מים, הם נאלצו לעזוב.
ב-1931, אבי ש.ד.ח.קריס, שהיה ציר לקונגרס הציוני בבזל, הצליח להשיג הקצאת קרקע בעמק-חפר (ואדי-חווארת). ב-ט"ו באב תרצב, 17/8/1932 הם עלו על הקרקע. השטח היה בור, פראי, ומלא ערוצים. בחלקו עצי חרוב. בסמוך שכן השבט הבדואי "הבלאונים". זמן קצר לאחר העליה, נרצח השומר הגדודאי יוסף בנימיני בידי הבדואים.
את השם "אביחיל" נתן המשורר חיים נחמן ביאליק, השם מסמל "אבי-חייל", והוא נזכר בתנ"ך.
עם הזמן הצטרף לאביחיל המושב עין-העובד. ובמשך הזמן נוצר גוף אחד מלוכד.
המושב הוקם בדרום-מערב עמק-חפר. בגלל קרבתו לים, החוף שימש להעלאת מעפילים, וחברי הכפר עזרו בבואם. במקום קיים גם "סליק" מרכזי גדול.
מספר חברים העלו את הרעיון להקים את בית-הגדודים. ב-1961 נחנך הבית. בגלל הקושי בהחזקתו נמסר הבית למשרד הבטחון. בבית קיים מוזיאון של הגדודאים ממלחמת העולם הראשונה וכן נבנה מוזיאון של ההתנדבות לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה.
בכפר יש 3300 דונמים. בכפר יש 240 יחידות מתוכן 111נחלות. בכפר יש כ-1250 נפשות.
מרבית החברים מתפרנסים מעבודת-חוץ. בכפר יש פרדסים, זיתים וגידולי-פרחים, גידולי-שדה ושונות. בכפר יש 4 בארות, שתי בריכות ושטחי גינון נרחבים. בכפר יש שלוש הרחבות המיועדים לבני הכפר בלבד.
כפר קיימים שירותים שונים: מזכירות, בית-ספר איזורי, מרפאה, צרכניה, מועדון-חברים, סוכנות-דואר, בית-כנסת, ספריה ובית-עלמין בו טמון שלום שוורצברט שהרג את פטלורה, ובו נטמן קולונל פטרסון המפקד של הגדודים.
מוסדות הכפר: ועד האגודה ואסיפה כללית הבוחרת את הועד.
[כתב : קריס יוסף]
ועוד קצת היסטוריה, רקע כללי ומה שקדם
בימי מלחמת העולם ה- 1 ( 1914 – 1918 ) בה נלחמו "מדינות ההסכמה" – ובראשן : אנגליה ומושבותיה , צרפת , רוסיה (הצארית ) , ובהמשך אר"הב ועוד – נגד – "מדינות המרכז " – "הקיסרויות" : אוסטרו-הונגריה , גרמניה , תורכיה , בולגריה … ( ותוצאותיה : – פרוק הקיסרויות באירופה ובמזה"ת – והקמת מדינות עצמאיות ודמוקרטיות – במקומן )
– התורכים העותמנים שלטו בארץ , ובמסגרת הכנותיהם למלחמה נגד האנגלים – ששלטו במצריים ובתעלת סואץ – גרשו / הגלו נתיני אוייב – ( בעיקר יהודים – ממזרח אירופה )
ב-דצמ' 1914 הגיע ז'בוטינסקי אל מחנה ג'אבארי, סמוך לאלכסנדריה, שם התרכזו בהדרגה 1,200 יהודים שגורשו מארץ ישראל על ידי הטורקים, או נמלטו ממנה בשל תנאי המחייה הקשים בה, ועימם יוסף טרומפלדור. ז'בוטינסקי העלה בפניהם את רעיונותיו להקמת יחידת צבא יהודית. ב-י"ח באדר תרע"ה נכתב מסמך ובו החלטה לייסד גדוד עברי שיציע את שירותו לצבא הבריטי לשם כיבושה של ארץ ישראל.
לאחר לחץ רב נאותו הבריטים לגיוס מאורגן באביב 1915 אך רק של "כח עזר" – "גדוד נהגי הפרדות" (Zion Mule Corps), בפיקוד אנגלי : קולונל פטרסון ( יח' אספקה – ולא כח לוחם ), אשר נשלח לסייע בקרבות הנפל בגליפולי ( חצי אי במערב מייצרי הדרדנלים בכניסה לים השחור, נסיון אנגלי שנכשל לחבור לרוסים ולתקוף את התורכים – בבטן הרכה – קרוב לבירה-קונסטנטינופול / קושטא ) . לאחר הנסיגה מגליפולי – למצרים – פוזר הגדוד.
בהמשך התגייסו 3 גדודים: גדודי "קלעי המלך" – 38 (38th Battalion of the Royal Fusiliers ) "הלונדוני" ,ה- 39 "האמריקאי " , ה- 40 הארץ-ישראלי" – לוחמים – בצבא הוד- מלכותה, אשר השתתפו בכיבוש השומרון , גשר דמיה, והעיר א-סלט (בעבר הירדן)
לאחר סיום המלחמה (1919) התכווץ הכח לגדוד 1 – "הראשון ליהודה" בפיקוד קולונל מרגולין (יהודי)
(ההתגייסות, השירות והווי חיי הצבא שבמסגרת הגדודים תוארו בשיר "אריה, אריה".
"בית הגדודים" הוא מוזיאון המנציח את פועלם. הוא שוכן באביחיל, מושב אותו הקימו יוצאי הגדודים.)
תקצירונצ'יק של כנס המחזורים והמופע המרכזי "מגדודאים לשיכון בנים" – חגיגות ה80 לאביחיל 2012.